במרכז הסכם הגז שנחתם לאחרונה עם מצרים ניצבות שתי תועלות מרכזיות. האחת היא 'זריקת מרץ' מחודשת לתעשיית הגז הישראלית, והשנייה, נתיב חדש לשיפור היחסים המדיניים עם מצרים. מדובר על הסכם שהיקפו מוערך ב- 15 מיליארד דולר, אשר שיתפרש לאורך 10 שנים של אספקת גז לשוק המצרי. הסכם זה נלווה להסכם גז נוסף שנחתם כבר עם ירדן, וצפוי לצאת לדרך בשנת 2019.
ההסכם נערך בין שותפויות תמר ולוויתן לבין קבוצת דולפינוס המצרית, וכולל מכירה של קרוב ל 32 מיליארד מ"ק מכל אחד מהמאגרים. כמויות הגז שיסופקו לשוק המצרי אמורות לתת מענה למחסור הגדול שנוצר לאחרונה בהפקת הגז ממקורות מקומיים, שהגיע עד לכדי משבר גדול במצרים, והפיכתם של מתקני הגז המונזל, שבהם הושקעו מיליארדי דולרים, לפאסיבים.
מאגרי הגז הישראליים, ובנוסף למאגר הגז הקפריסאי, אמורים להשיב את מתקני הגז המונזל לפעילות מלאה. גורמים בתחום מעריכים כי ההסכם שנחתם לאחרונה עשוי להוביל בעקבותיו להסכמים נוספים.
לשאלת הולכת הגז עדיין לא התקבלה תשובה, אך ניצבות שלוש אפשרויות: האחת היא מערכת הולכה שתעבור בדרך מעבר כרם שלום. השנייה, לחדש את השימוש בצינורת הגז הישנים של חברת EMG המצרית, והשלישית, שימוש בצנרת הירדנית. כל האפשרויות נבחנות כרגע הן ברמה הביטחונית, הן ברמה הכלכלית והן ברמה הפוליטית-מדינית.