רישיון חיפוש

האם הצוות המשותף שיורכב מנציגי חברת נובל אנרג'י האמריקאית ומנציגי איגוד ערים לאיכות הסביבה שרון-כרמל יעמוד בהבטחות שלשמו הוא יוקם – שמירה על בריאות הציבור? ימים יגידו.
ההצעה להקים צוות משותף הגיעה לאחר סערה שהתעוררה בעקבות האישור להקמת אסדת הגז לווייתן במרחק קצר מחוף דור. פעילים וארגוני איכות הסביבה טענו כי יש חשש גדול לפגיעה באיכות חייהם של התושבים בסביבה. לטענתם התלוותה גם עתירה לבג"צ, שדרשה בירור בנוגע לקבלת ההחלטות בטענה שנעשתה בצורה של מחטף.

מטהרים את האווירה

סדרת הפגישות שהתקיימו בין נציגי חברת נובל אנרג'י ובין יעקב אדרי, יו"ר איגור ערים לאיכות הסביבה שרון כרמל, והמנכ"ל ניר סהר נועדו לפתוח את הדיון בנוגע לאסדת הגז לווייתן, ולייצר שקיפות עבור התושבים על מה שמסתתר מאחורי תוכניות האסדה. נציגי חברת נובל אנרג'י הציגו את מתווה התוכניות, נתונים על היתרי הפליטה של האסדה, וכן את הדרכים שיש בכוונתם לנקוט על מנת לשמור על רמות פליטה מינימליות.

עכשיו נשאלות מספר שאלות – עד כמה בפועל יצליחו ליישם את התוכניות? ומה יקרה אם החברה לא תצליח לעמוד בסטנדרטים שהובטחו לשמירה על בריאותו של הציבור?
האם מדובר בתהליך שנועד לטהר את האוויר או שמא רק על מנת לטהר את האווירה?

אבן המחלוקת

כזכור, יצאו המתנגדים כנגד אישור להקמת מערכת הולכת לחומר הקונדנסט, שהינו למעשה תוצר לוואי מהפקת הגז ואחסונו בסמוך למושבה יוקנעם.
החשש שהעלו המתנגדים היה ששינועו ואחסונו מסוכן לציבור בשל לחץ אדים גבוה שהופך אותו לנדיף במיוחד.
יו"ר האיגוד יעקב אדרי סבור לאחר סבב השיחות כי היתרונות שיש לשימוש בגז הטבעי גדולים היום ביחס לחסרונות שנובעים מיצירת אנרגיה באמצעות תחנות הכוח הקיימות. יחד עם זאת הוא הדגיש שיש בכוונתו להמשיך ולעקוב אחר תהליכי יצור הגז, כשבראש מעיניו תישאר איכות חייהם של התושבים בסביבה.

לאחרונה העניק משרד האנרגיה רישיון לחיפוש נפט וגז טבעי בשטחי המים הכלכליים של מדינת ישראל לשחקן בינלאומי חדש: קונסורציום של חברות הודיות (ביניהן חברות IOL, BPRL, IOCL ו-ONGC), אשר יוכל לחפש מקורות אנרגיה כחול לבן אל מול חופיה של ישראל.

רישיון החיפוש שהעניק משרד האנרגיה לקונסורציום החברות ההודיות ניתן לתקופה בת שלוש שנים. לאחר סיום התקופה הזו ניתן יהיה להאריך את תקופת הרישיון בשלוש שנים נוספות, וזו בהנחה שבעלי הקונסורציום יבצעו את תכנית העבודה המוסכמת ויתחייבו לבצע גם קידוח בתקופת ההארכה.

על מנת לקבל את רישיון החיפוש, נתבקש הקונסורציום להוכיח את יכולתו הכלכלית, המתבטאת בנכסים שמסתכמים בלפחות 400 מיליוני דולרים וכן הון עצמי של לפחות 100 מיליוני דולרים. בנוסף נדרש הקונסורציום להוכיח את יכולתו המקצועית בתחום של חיפוש והפקת גז טבעי ונפט בים, במטרה להבטיח שאכן יממש את רישיון החיפוש שניתן לו על ידי משרד האנרגיה.

צעד קטן להודים, צעד גדול למשק האנרגיה הישראלי

כניסתם של ההודים לחיפושי הנפט והגז היא ראשונה מסוגה, ואמורה להוביל למציאתם של מאגרי נפט ו/או גז חדשים יחד עם אפשרות לייצא למדינות אחרות. זאת ועוד, לדברי שר האנרגיה, יובל שטייניץ, שבירך על המהלך, אחת מן המשמעויות שלו היא שלראשונה הוסדרו אופני מתן רישיונות חיפוש הנפט והגז במים הכלכליים של ישראל וכן תנאי הסף לקבלתם. שטייניץ גם הוסיף ואמר כי במהלך שנת 2018 יוסיף משרד האנרגיה ויבצע פעולות לעידוד חברות בינלאומיות נוספות להגיע לאיזור ולהשקיע בארץ.

איגוד תעשיות חיפושי הנפט והגז בישראל בירך גם הוא על המהלך ומסר כי מדובר בצעד חשוב להמשך פיתוחו של משק האנרגיה הישראלי. זאת משום שכניסת המפעיל הבינלאומי החדש לתחום החיפוש של נפט וגז בשטחה הימי הכלכלי של מדינת ישראל היא עדות משמעותית הן לפוטנציאל העצום הקיים בו והן לחיזוקם של היחסים המדיניים והמסחריים בין שתי המדינות.