מתווה הגז

פרסום מתווה הגז עורר סערה בקרב גורמים רבים בציבור. הדעות נחלקו בנוגע למטרתו ולנהנים המרכזיים ממנו. היו שגרסו כי המתווה מיטיב בעיקר עם החברות הפרטיות וזאת על חשבון המדינה והאזרחים. לעומתם היו שטענו שההיפך הוא הנכון ואף דאגו שהמתווה כל כך מכוון לטובת המדינה והציבור עד שהוא עשוי להיות לא אטרקטיבי עבור חברות הגז, דבר שיפגע בסופו של דבר בפיתוח משק הגז הישראלי בכללותו ומתוקף כך בציבור.

עיקרי טענותיהם של מתנגדי מתווה הגז ותגובותיהם של התומכים:

• מחיר הגז גבוה והשפעתו על יוקר המחיה שלילית: טענה זו עלתה בעקבות דו"ח שפרסמה רשות החשמל עוד לפני שהממשלה אישרה את מתווה הגז המקורי. הדו"ח קבע שאם המתווה יאושר הוא יגרום להתייקרות של כ-6% במחיר החשמל ועלייה של 30% במחיר הגז. בנוסף קבע המסמך כי מנגנון הגברת התחרות אשר הוצע במתווה למעשה מקבע מחירי חוזים חדשים על פי ממוצע המחירים דאז, מה שימנע מספקי גז חדשים בעתיד להציע מחיר נמוך יותר.

  בתגובה, טענה ממשלת ישראל כי קביעת מחיר נמוך יותר לגז עשויה לפגוע בפיתוח מאגרי גז בעתיד, שכן היזמים לא יוכלו להתמודד מול התשואה הגבוהה של מאגר תמר. כמו כן חשוב להדגיש כאן כי אותה התייקרות עליה מזהיר הדו"ח נובעת מהחלטה שהתקבלה על ידי מנכ"לית רשות החשמל לשעבר. היא זו שהתעקשה להצמיד את מחיר הגז הטבעי בארץ למדד האמריקאי ולא למחיר הנפט הגולמי כפי שמקובל ברוב העולם. לכן כאשר מחירי הנפט צנחו מחיר הגז התייקר באופן יחסי, למרות שמחירו הממשי לא השתנה. ובכל מקרה, על פי החוזה, סעיף התמחור יפתח שוב לדיון בשנת 2020.

• היעדר יתירות: מתנגדי המתווה טענו כי מדינת ישראל אינה יכולה להסתמך על גז טבעי ממקור אחד שמועבר דרך צינור אספקה יחיד, ודרשו הקמת צינור גיבוי ממאגר תמר אל החוף.

  תומכי המתווה הסכימו עם חלקה הראשון של הטענה, קרי הסיכון שבהסתמכות על מקור אחד, אך טענו שבמקום לבנות צינור נוסף עדיף לפתח מאגרים נוספים בייחוד כאשר מחירי פיתוח מאגר ובניית צינור הם לא רחוקים. לטענתם, אפשרות זו היא משתלמת יותר ובטוחה יותר כיוון שהיא נותנת מענה גם אם ישנה תקלה באסדה עצמה.

•  ייצוא הגז ייטיב עם חברות הגז על גבו של הציבור הישראלי: המתנגדים למתווה טענו שאישור ייצוא הגז הטבעי מישראל ייפגע באזרחי המדינה בכך שיקטין את כמות הגז לשימוש מקומי, יגרום לעליית מחירים ואף למתחים פוטנציאליים עם מדינות שכנות.

  מולם טענו תומכי המתווה שהיצוא יתרום לפיתוח משק הגז המקומי ולשיפור מעמדה הגיאו-פוליטי של ישראל. אך מעבר לכך, הם הצביעו על כך שטיעון זה אינו קשור למתווה הגז שכלל אינו עוסק בייצוא. כל מהותו של המתווה היא יצירת יציבות רגולטורית שתאפשר את התקדמות פיתוח המאגרים ותעודד את החברות השותפות להמשיך לקחת חלק בתהליך לאורך זמן על ידי יצירת אוירה של בטחון ובהירות חוקית וכלכלית.

במאי 2016 מתווה הגז המתוקן אושר הן על ידי ממשלת ישראל והן על ידי בג"ץ ותוך זמן קצר החלו חברות הגז במימושו. שדות תנין וכריש נמכרו לחברת אנרג'יאן היוונית על מנת להכניס שחקנים נוספים למשק הגז הישראלי, נחתם הסכם גז עם ירדן והחל פיתוחו של מאגר לווייתן אשר אמור להתחיל להפיק גז כבר בשנת 2019.